באותו בוקר פגשתי ארגון מאד סוער. היום מתכנסת הוועדה לבחירת מנכ"ל חדש. מדובר במכרז פתוח, ויכולים לגשת אליו אנשים מבפנים וגם מחוץ לארגון. נשארו 3 מועמדים סופיים – אישה אחת ושני גברים - וההחלטה הסופית אמורה להתקבל בעוד מספר שעות. מנהלת משאבי האנוש אינה מצליחה להתרכז בפגישה האישית שלה והנשיא מדווח בסוד שאינו מבין למה, אבל המועמדת שלהם "מבפנים" בחרה להגיע מוקדם לעבודה, אף שהמכרז יתקיים רק בצהרים. כולם עוצרים נשימתם, מהלכים על קצות האצבעות ואפילו המנקה בפינת הקפה מדליפה שהמועמדת בפאניקה. "היא חיוורת מאד, ולא ברור איך תחזיק מעמד עד לצהרים". מה עושים? המועמדת אינה נועצת שלי אבל חברי ההנהלה כן.
את מוכנה לוותר על פגישתנו ולשאול את המועמדת אם היא רוצה פגישת ייעוץ חד פעמית כאן במשרדך?
מתקשרים אליה והיא מאשרת. כשהדלת נפתחת אני פוגשת קיבוצניקית ממושקפת בקוקו ובג'ינס, בעלת ניסיון ניהולי של מספר שנים בארגון היא לחוצה מאד "כי המועמדים הנוספים מגיעים מחוץ לארגון ויוכלו לעשות רושם על חברי הוועדה. לי אין סיכוי כזה, אני מבפנים.. כולם כבר מכירים אותי, ויש גם כאלה שלא אוהבים את סגנון הניהול או את החלטות שקבלתי. אני חוששת שחלק מהם אולי מחכים לי בפינה..."
בשלב זה נדרשת פעולה מהירה, האם יועיל ייעוץ אישי חד-פעמי? האם זה אתי? ואולי זה עלול להזיק?
אני מספרת לה על עצמי ואנחנו עושות הסכם למפגש אחד ומתאמות ציפיות. הוחלט שנעבוד בשלבים ובכל רגע לא נוח אפשר להפסיק. אין כאן קסם או ערובה ברורה להצלחה. אבל מניסיוני, ייעוץ בפגישה אחת עשוי להיות אפקטיבי. אנחנו מחליטות לקפוץ למים והיא מבטיחה לעדכן אותי אחר כך לגבי התוצאות.
בואי תעלי את כל החששות, ה"צפרדעים בבטן" החסרונות ואי הביטחון והיא מעלה: חשש למנכ"ל בסביבה גברית, להוסיף עוד שעות עבודה ארוכות, לבלות פחות עם הילדים, ועוד ועוד. בכל פעם אני שואלת שאלות נוספות החותרות לגילוי תסריט האימה הקיצוני ביותר שהיא מדמיינת לעצמה. מה אם לא תכירי את כל החידושים הטכנולוגיים? מה אם יחכו לך בפינה בציפייה שתיכשלי בנוסח "מצוק הזכוכית" המיועד לנשים כשהארגון שלהן בצרות וממנה אישה כדי שאפשר יהיה לקשור לשמה את הכישלון, ועוד ועד עד שהתעייפה.
עכשיו ארזי בדמיונך את כל החששות והפקידי אותם כביכול במזבלה או במפעל לאיסוף שפכים.
ראי בדמיונך מסך טלוויזיה לבן ענק: הקריני עליו סרט חדש שאת יוצרת. מה את אומרת לוועדה? איך מתנהל המכרז? מה קורה בעקבותיו? מה את מספרת לילדים בשובך הביתה? איך אתם חוגגים? תארי את השנה הראשונה בתפקיד לכתבה שעושים עליך.
עכשיו בואי תני שם לסרט שלך ואתו תכנסי למכרז.
היא זכתה. וכמוה רבים נוספים שהסכימו לנקות את התודעה ולברוא לעצמם תסריט חדש., לבחור תפקיד בסרט של עצמם ולגלם אותו.
